מדריגל
לי פעם שחת : "שיריך לזולת,
ובשבילי בת-שיר שלך אילמת ? "
אך שמא כל חיי מחזור-פואמות
וכל תכנו איננו אלא את.
בבוא היום - ואל ישלח רכבו
למסעי מכאן אל חיק-הנצח,
ואנוכי אחוש פתאום במצח
ליטף-האל וקול באוזן : "בוא !" -
אז אצרף, שעה לפני המות,
לשיר-חיי את יתר האוקטבות.
הרבה דפים יהיו בו. לא מעט
לך יראו קודרים כליל-אין-חפץ !
אין אף כוכב - רק הברקות אין נפץ ...
אך כל נצנוץ מחושך זוהי את.
ועוד יהיה בו דף - טבול בריח
פרחי-אביב, זרוע בקרינת
אורות בטל : אך כל ניצוץ זורח
וכל רסיס טל-בוקר זוהי את.
כל נדודי יגול אותו הכרך,
כל מולדותי, כל עשר הלשון,
כל גלגולי והרפתקאות-הדרך,
מדי קצין ולבוש אסיר-הפרך,
קול תשואות ורעש ההמון :
שם כינויי וכל חיי - "נדנדת" ...
אולם זכרי : תמיד, ברום ורדת,
חוג נדנדה - סביב לקו אחד ;
וציר-נדנוד נצחי שלי - רק את.
כן, די נימים החליף אצלי הנבל.
גם שיר המנון, גם שיר חולין והבל
נגנתי בו ; גם בהיכלי-הדר,
גם בראשי-חוצות, וסתם לתוהו ...
אך אל עדי, כי כל נימי חסדו הוא
מתלתליך לי שזר.
עיר שלום
דום מעל למדורתנוהעובדה, שנשים יודעות לכתוב יפה, ידועה כבר מזמן, עוד מאותו הזמן, כשסאפו הייתה משוררת ביוון, מזמן עוד יותר קודם- מיום שהשאירה דבורה הנביאה את השיר, שהוא אפשר המובחר מכל שירת כתבי הקודש שלנו. אבל נדמה, שאף פעם עוד לא שלטו כל כך הנשים בספרות העולמית, כאשר בימינו אלה. אדם מסכן, ושיש לו המון דאגות אחרות, ושלא נשארה לו אלא שעה אחת לפני השינה, ואולי "חתיכת" יום שבת לקריאת דברים "צדדיים", אינו יכול לקרוא את כל מה שכתבו הן, הגברות, בלשונותיהן השונות, מן הסתם אינו יודע אפילו את כל השמות החשובים.
לא אחת יספר לכם מתיישב ותיק: כמובן היו אלה ימים קשים בשבילי בבואי לכאן מרוסיה לפני כך וכך שנים. שם עבדתי בחנות- ופתאום מצאתי עצמי פועל-חקלאי בארץ שלא היו בה אותו זמן לא כבישים ולא רופאים ולא סדר. מצאתי עצמי באקלים חדש, במסבות חדשות, ונאלצתי להיפך לאדם חדש. אך תפקידה של אשתי היה קשה משלי. כי אני עוד מצאתי סעד בעבודתי הקשה ברעיון, כי לאחר עבודת יום אמצא בביתי את אותה מידת הנוחות שהייתי רגיל בה "שם". אך היא- היא הייתה צריכה לספק לי את הנוחות הזאת, בארץ שהכל היה זר לה- המזון, הדלק, הפירות, אף לשון השוק. כיצד הצליחה בדבר- איני יודע, אבל עובדה היא שהצליחה, וכך הגענו הלום. אך בדבר אחד בטוח אני: קל יותר להיות לאדם חדש במסבות חדשות מאשר להקים בית ישן במסבות חדשות.